יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
אבל על חיית מחמד: למה זה כואב כל כך ואיך מתמודדים עם האובדןטיפול נפשי דרך קופת החולים: מה מגיע לכם ואיך מקצרים את ההמתנהסלף קר אמיתי מול טרנד ברשת: מה באמת עוזר לבריאות הנפש ומה רק נראה טובתלישת שיער וקילוף עור: מה עומד מאחורי ההרגל ואיך אפשר להפסיקאפליקציות לבריאות הנפש: מה באמת עוזר, מה לא, ועל מה לא כדאי לבזבז כסףשיווק קליניקה טיפולית ברשת: איך מטפלים בונים נוכחות דיגיטלית בלי לוותר על אתיקההצהרת בריאות וטיפול נפשי: איך זה משפיע על ביטוח חיים ואובדן כושר עבודהפרישה מעבודה: איך עוברים את השינוי בלי לאבד את תחושת המשמעותדיכאון: הסימנים שלא כדאי להתעלם מהם ואפשרויות הטיפול בישראלבריאות נפשית בעבודה: האם לספר למנהל, איך לבקש התאמות ומה הזכויות שלכםאבל על חיית מחמד: למה זה כואב כל כך ואיך מתמודדים עם האובדןטיפול נפשי דרך קופת החולים: מה מגיע לכם ואיך מקצרים את ההמתנהסלף קר אמיתי מול טרנד ברשת: מה באמת עוזר לבריאות הנפש ומה רק נראה טובתלישת שיער וקילוף עור: מה עומד מאחורי ההרגל ואיך אפשר להפסיקאפליקציות לבריאות הנפש: מה באמת עוזר, מה לא, ועל מה לא כדאי לבזבז כסףשיווק קליניקה טיפולית ברשת: איך מטפלים בונים נוכחות דיגיטלית בלי לוותר על אתיקההצהרת בריאות וטיפול נפשי: איך זה משפיע על ביטוח חיים ואובדן כושר עבודהפרישה מעבודה: איך עוברים את השינוי בלי לאבד את תחושת המשמעותדיכאון: הסימנים שלא כדאי להתעלם מהם ואפשרויות הטיפול בישראלבריאות נפשית בעבודה: האם לספר למנהל, איך לבקש התאמות ומה הזכויות שלכם

חדשות בלי חרדה: איך צורכים מבזקים ועדכונים בלי לפגוע בבריאות הנפש

בישראל החדשות הן חלק מהיומיום, אבל צריכה בלתי פוסקת של מבזקים פוגעת בשינה ובמצב הרוח. כך בונים הרגלי צריכת חדשות בריאים יותר.

מאת יעל שפירא · 13.6.2026 · 4 דקות קריאה
חדשות בלי חרדה: איך צורכים מבזקים ועדכונים בלי לפגוע בבריאות הנפש

בישראל, חדשות הן לא רק תחביב או הרגל. הן חלק מהשגרה, ולעיתים קרובות גם חלק מתחושת הביטחון. אנחנו בודקים את הטלפון בבוקר, מקשיבים למהדורה באוטו, מקבלים התראות במהלך היום וגוללים ברשתות לפני השינה. בתקופות של מתיחות ביטחונית הצריכה הזאת הופכת לאינטנסיבית עוד יותר. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מתארים תופעה שחוזרת על עצמה: אנשים שמרגישים שהם חייבים להיות מעודכנים כל רגע, אבל משלמים על כך מחיר של חרדה, עייפות ונדודי שינה. החדשות הטובות הן שאפשר להישאר מעודכנים ובו בזמן לשמור על הנפש.

למה החדשות משפיעות עלינו כל כך

המוח האנושי בנוי לשים לב לאיומים. כשאנחנו שומעים על סכנה, גם אם היא רחוקה מאיתנו, המערכת הרגשית מגיבה כאילו היא קרובה. הגוף מפריש הורמוני לחץ, הדופק עולה והקשב מתחדד. בטווח הקצר זה מנגנון הישרדותי חשוב. אבל כשהחשיפה לאיומים נמשכת שעות בכל יום, המערכת לא מקבלת זמן להירגע.

בנוסף, הדרך שבה מוגשות החדשות היום מגבירה את האפקט. כותרות דרמטיות, סרטונים קשים שמופצים ברשתות, עדכונים חוזרים על אותו אירוע ותגובות זועמות של גולשים, כל אלה יוצרים תחושה של משבר מתמשך. גם כשאין מידע חדש, הגלילה ממשיכה, והתחושה היא שאסור להפסיק.

הסימנים שהצריכה כבר לא בריאה

לא כל צריכת חדשות מזיקה. להפך, להיות מעודכנים חשוב לתחושת השליטה ולקבלת החלטות. השאלה היא איך הצריכה משפיעה עליכם. כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

  • אתם מרגישים חרדה או עצבנות כשאין לכם גישה לחדשות לזמן קצר
  • אתם ממשיכים לגלול גם כשאתם כבר יודעים את כל העובדות
  • קשה לכם להירדם אחרי צפייה בחדשות בערב
  • אתם חושבים על אירועים שראיתם גם שעות אחר כך, ומתקשים להתרכז בדברים אחרים
  • הצריכה פוגעת בזמן עם המשפחה, בעבודה או בפעילויות שאתם אוהבים

אם חלק מהסימנים האלה מוכרים לכם, זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתכם. זו תגובה טבעית לסביבה עמוסה במידע מלחיץ. אבל זה כן סימן שכדאי לשנות משהו בהרגלים.

לקבוע זמנים ולא לחיות בתוך ההתראות

אחד הצעדים היעילים ביותר הוא לעבור מצריכה רציפה לצריכה בזמנים קבועים. למשל, לבדוק עדכונים פעמיים או שלוש ביום, בזמנים שאתם בוחרים מראש, ולא בכל פעם שמגיעה התראה. כדאי לכבות התראות של אפליקציות חדשות שאינן הכרחיות, ולהשאיר רק את מה שחיוני לביטחון האישי, כמו התרעות פיקוד העורף.

בהתחלה זה עלול להרגיש לא נוח, כאילו אתם מפספסים משהו חשוב. אבל רוב האנשים מגלים שהמידע החשוב באמת מגיע אליהם בכל מקרה, ושהם לא פחות מעודכנים, רק פחות לחוצים.

לבחור מקורות ולא להיגרר אחרי הרשתות

יש הבדל גדול בין קריאת כתבה מסודרת באתר חדשות אמין לבין גלילה בסרטונים לא ערוכים ובקבוצות שבהן מופצות שמועות. הרשתות החברתיות בנויות כדי להשאיר אותנו כמה שיותר זמן, ולעיתים קרובות מקדמות דווקא את התוכן הקשה והמסעיר. בנוסף, הרבה מהמידע שם אינו מאומת, ושמועות מגבירות חרדה.

כדאי לבחור מקור אחד או שניים שאתם סומכים עליהם, ולהעדיף טקסט על פני סרטונים כשמדובר באירועים קשים. מומלץ במיוחד להימנע מצפייה חוזרת בתמונות ובסרטונים של פגיעות ואלימות, שעלולים להשאיר רושם רגשי עמוק.

לשמור על הבוקר ועל הערב

שני זמנים ביום רגישים במיוחד. הבוקר קובע את הטון של היום כולו. מי שפותח את העיניים ומיד גולל במבזקים מתחיל את היום במצב של דריכות. נסו לדחות את בדיקת החדשות לפחות עד אחרי ארוחת הבוקר או עד שאתם בדרך לעבודה.

גם הערב חשוב. צפייה בחדשות לפני השינה מקשה על הגוף להירגע ופוגעת באיכות השינה. כדאי לקבוע שעה שאחריה אין יותר חדשות, ולהקדיש את הזמן שלפני השינה לפעילויות מרגיעות כמו קריאה, מוזיקה, שיחה או מקלחת חמה.

ילדים ובני נוער

ילדים חשופים לחדשות יותר ממה שנדמה לנו, דרך הטלוויזיה שדולקת ברקע, השיחות של המבוגרים והטלפונים שלהם. ילדים צעירים מתקשים להבין הקשר ופרופורציות, ועלולים לפרש חדשות כאילו הסכנה נמצאת ממש ליד הבית. בני נוער, מצדם, נחשפים לעיתים קרובות לתכנים קשים ברשתות בלי סינון.

כדאי להגביל את החשיפה של ילדים צעירים לחדשות, לא להשאיר את המהדורה דולקת ברקע, ולשוחח איתם בשפה מותאמת גיל על מה שקורה. עם בני נוער חשוב לדבר על התכנים שהם רואים, לשאול איך זה משפיע עליהם ולהציע חלופות.

מתי לפנות לעזרה

לפעמים, גם אחרי שינוי ההרגלים, החרדה נשארת. אם אתם מרגישים דריכות מתמשכת, סובלים מנדודי שינה, מסיוטים, מקושי להתרכז או ממחשבות טורדניות על אירועים שראיתם, ייתכן שדרושה עזרה מקצועית. במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית, תגובות כאלה שכיחות, ואין סיבה להתמודד איתן לבד.

שיחה עם פסיכולוג או מטפל, פנייה לשירותי בריאות הנפש של קופת החולים או לקווי סיוע רגשי יכולות לעזור לעבד את החוויות ולבנות כלים להתמודדות.

לסיכום, אין צורך להתנתק לגמרי מהחדשות כדי לשמור על הנפש. מספיק לבחור מתי, איך וממי לקבל אותן. צריכה מודעת ומבוקרת של חדשות מאפשרת להישאר מעורבים ומעודכנים, ובו בזמן לשמור על השינה, על מצב הרוח ועל היכולת ליהנות מהחיים.

עוד בחדשות