נדודי שינה וחרדה: הטעויות הנפוצות שמחמירות את הלילות הלבנים
שינה גרועה ובריאות נפשית קשורות זו לזו. הכירו את ההרגלים שנראים הגיוניים אבל דווקא מחמירים את נדודי השינה, ומה עובד במקומם.
מי שחווה נדודי שינה מכיר את התחושה: השעון מראה שתיים בלילה, הגוף עייף, והראש ממשיך לרוץ. למחרת קשה להתרכז, מצב הרוח ירוד והסבלנות קצרה. הקשר בין שינה לבריאות הנפש הוא דו כיווני: חרדה ודיכאון פוגעים בשינה, ושינה לקויה מגבירה חרדה ומחלישה את היכולת להתמודד עם רגשות. החדשות הטובות הן שחלק גדול מנדודי השינה ניתן לשיפור, אבל לשם כך צריך להכיר את הטעויות שרובנו עושים, לעיתים קרובות מתוך כוונה טובה.
טעות ראשונה: להישאר במיטה ולהילחם בשינה
כשלא מצליחים להירדם, האינסטינקט הוא להישאר במיטה, לעצום עיניים ולנסות "בכוח". הבעיה היא שככל שמתאמצים יותר להירדם, כך המערכת העצבית נעשית דרוכה יותר. עם הזמן המוח לומד לקשר בין המיטה לבין תסכול, ערנות ודאגה, והמיטה הופכת למקום של מאבק במקום מקום של מנוחה.
הגישה המקובלת בטיפול בנדודי שינה ממליצה לעשות דווקא את ההפך: אם לא נרדמים תוך זמן סביר, ועוברת תחושה של ערנות ותסכול, לקום, לעבור לחדר אחר, לעשות משהו רגוע באור עמום, ולחזור למיטה רק כשמרגישים ישנוניות. המטרה היא להחזיר למיטה את הקשר שלה לשינה.
טעות שנייה: לנסות "להשלים" שינה
אחרי לילה גרוע, הפיתוי הוא לישון עד מאוחר, לנמנם בצהריים או ללכת לישון מוקדם במיוחד. זה נשמע הגיוני, אבל בפועל זה מחליש את "לחץ השינה", אותו צורך טבעי שמצטבר במהלך היום ועוזר לנו להירדם בלילה. התוצאה היא לילה נוסף של קושי להירדם, ומעגל שממשיך להזין את עצמו.
הדרך היעילה יותר היא לשמור על שעת קימה קבועה, גם בסופי שבוע וגם אחרי לילה רע. שעת קימה קבועה מייצבת את השעון הביולוגי, ועם הזמן גם שעת ההירדמות מתייצבת. נמנום קצר בצהריים אפשרי עבור חלק מהאנשים, אבל מי שסובל מנדודי שינה ירוויח בדרך כלל מלוותר עליו לתקופה.
טעות שלישית: להביא את הדאגות למיטה
עבור רבים, הרגע שבו מניחים את הראש על הכרית הוא הרגע הראשון ביום שבו אין הסחות. ואז כל הדאגות מגיעות בבת אחת: העבודה, הכסף, הילדים, השיחה הלא נעימה מהבוקר. הראש עובר ממחשבה למחשבה, והגוף נדרך.
כלי פשוט שנמצא יעיל אצל רבים הוא "זמן דאגה" מתוכנן. כמה שעות לפני השינה מקדישים רבע שעה לרשום על דף את כל מה שמטריד, ולידו צעד קטן אחד שאפשר לעשות, או פשוט "לא בשליטתי כרגע". כשהדאגות עולות בלילה, אפשר להזכיר לעצמכם שהן כבר "רשומות" ושתחזרו אליהן מחר. זה לא מעלים את הדאגה, אבל מקטין את הדחיפות שלה.
טעות רביעית: מסכים, קפאין ואלכוהול בשעות הלא נכונות
הרגלים שנראים תמימים משפיעים על השינה יותר ממה שנדמה. גלילה בטלפון במיטה חושפת אותנו לאור ובעיקר לתוכן מעורר, חדשות, הודעות ורשתות חברתיות, שמשאיר את המוח ערני. קפאין נשאר בגוף שעות רבות, ולכן גם קפה של אחר הצהריים יכול להשפיע. ואלכוהול, שנדמה כמרדים, פוגע בפועל באיכות השינה בחלק השני של הלילה.
כמה הרגלים שכדאי לנסות:
- להפסיק לצרוך קפאין לפחות שש עד שמונה שעות לפני השינה.
- להשאיר את הטלפון מחוץ לחדר השינה, או לפחות במרחק מהמיטה.
- ליצור שגרת ערב קבועה ורגועה של חצי שעה עד שעה.
- לשמור על חדר חשוך, שקט ובטמפרטורה נעימה.
- להימנע מאלכוהול כ"כדור שינה".
טעות חמישית: להסתמך לאורך זמן על כדורי שינה בלבד
תרופות שינה יכולות לעזור בתקופות קשות, אבל רובן מיועדות לשימוש קצר מועד, ויש להן תופעות לוואי ולעיתים גם פוטנציאל להתמכרות. שימוש ממושך בלי טיפול בגורמים לנדודי השינה משאיר את הבעיה במקומה, ולעיתים אף מקשה על ההירדמות כשמנסים להפסיק.
הטיפול שנחשב בעולם כקו ראשון לנדודי שינה כרוניים הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי ייעודי לנדודי שינה, הידוע בקיצור CBT-I. מדובר בטיפול קצר יחסית, בדרך כלל כמה פגישות, שמשלב שינוי הרגלים, עבודה עם מחשבות על שינה וטכניקות הרגעה. בישראל יש מטפלים ומרפאות שינה שמציעים אותו, וכדאי לשאול עליו את רופא המשפחה.
טעות שישית: לבדוק את השעון כל הזמן
מי שמתעורר באמצע הלילה נוטה להציץ בשעון, ואז מתחיל חישוב: "נשארו לי רק ארבע שעות, מחר אני גמור". החישוב הזה מעורר לחץ, והלחץ מרחיק עוד יותר את השינה. אצל רבים זה הופך להרגל שחוזר כמה פעמים בכל לילה.
ההמלצה היא להפוך את השעון כך שלא יראו אותו מהמיטה, ולא להשתמש בטלפון כדי לבדוק מה השעה. גם המחשבות על "מחר" ראויות לתשומת לב: מחקרים בתחום השינה מראים שאנשים עם נדודי שינה נוטים להעריך פחות מהשינה שבאמת ישנו, ולהגזים בהשלכות של לילה גרוע. רוב האנשים מצליחים לתפקד באופן סביר גם אחרי לילה לא טוב, ולהזכיר זאת לעצמכם יכול להוריד חלק מהלחץ.
מתי לפנות לעזרה מקצועית
נדודי שינה מזדמנים הם חלק מהחיים. אבל אם הקושי נמשך יותר מכמה שבועות, פוגע בתפקוד היומיומי, או מגיע יחד עם ירידה במצב הרוח, חרדה מתמשכת או מחשבות קשות, זה הזמן לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. לעיתים נדודי השינה הם סימן ראשון לדיכאון או לחרדה, ולעיתים יש להם סיבה רפואית כמו דום נשימה בשינה, שדורשת בירור.
לסיכום, הדרך לשינה טובה יותר עוברת לרוב דרך ויתור על המאבק: לא להילחם בשינה, לא לנסות להשלים אותה, ולבנות שגרה עקבית שמאפשרת לגוף לחזור לקצב הטבעי שלו. שינויים קטנים בהרגלים, יחד עם טיפול מקצועי כשצריך, יכולים להחזיר את הלילות השקטים ואיתם גם את היציבות הרגשית במהלך היום.